רגע לפני החופש הגדול, יש לסכם את השנה שחלפה, להיפרד מהצוות המחנך, ולעשות את זה כמיטב המסורת- עם שירים וריקודים בכוריאוגרפיה מקורית וחדשנית, ברכות מרגשות בחרוזים וכמה בורקסים להורים.
אז הנה מובאים בפניכם כמה רשמים ותובנות ממסיבת הסיום שלנו:
- לפני שאתם מגיעים למסיבת סוף שנה בגן, קחו בחשבון שזה הולך להיות חם ולח כמו בגהינום. המזגן בגן הוא רק עוד רהיט, אל תצפו שהוא באמת יקרר אתכם, בטח לא כשהגן בתפוסה הרבה יותר ממלאה (בגלל הורים שבאים עם ילדים נוספים וגם עם איזו סבתא או שתיים שיראו את הפלא מופיע). מומלץ לבוא עם מאוורר נייד קטן, אבל המחיר הוא שיכולת הצילום שלכם תהיה מוגבלת (ואז איך יהיה תיעוד לשאר בני המשפחה שלא ראו את ההופעה של הפלא?).
- מסיבת סיום היא לא המקום להתרגש בו מקצת דמעות ונזלת- תמיד יהיו כמה ילדים שיבכו באומללות ויימשכו בחזרה למעגל על ידי הגננת. אתם תראו אותם עומדים בין כולם, מתופפים, מנופפים בכל מיני אביזרים, ושרים בעיניים עצובות תוך כדי משיכת אפם, אבל העיקר (בעיני הגננות)- ההצגה נמשכת.
- אם חשבתם שבמשרד לא נוח לשבת כל היום, הכיסאות הקטנים של הגן יספקו לישבן שלכם חווית ישיבה שלא הכרתם (יש לי החשד שאי הנוחות הזו (בלשון המעטה) עולה ביחס ישר למשקל הגוף ולגובה, אבל לא ערכתי סקר מקיף).
- הגננת תגיד מספר פעמים שזה לא נעים לה שההורים מדברים וש"הילדים שלכם עבדו מאד קשה". את הפעם האחרונה היא תעשה בדרמטיות יתרה הגובלת בעצבנות ממשית, מה שיגרום לכם להפסיק את תחלופת המילים עם ההורה שלידכם לפחות לכמה שניות.
- אתם תתעלפו מהביצועים המקסימים, אבל תוך כדי אתם תתהו כמה זמן לקח "לאלף" את הילדים ולמה אי אפשר היה לסיים את זה כבר לפני ארבעה שירים.
- כשאתם מתבוננים בילדה קטנה יפהפיה (והראש שלכם כבר מתבדר במחשבות בגלל מחסור בתנאים אנושיים), תשתדלו להדחיק את המחשבה הקצת מבאסת של איך היא תיראה בעוד 30 שנים (בהתאם להוכחה החיה שרודפת אחריה עם מצלמה).
- ורגע לפני שהכל בא אל סופו (החום הבילתי נסבל, הכסאות הלא נוחים בעליל, הרעש השמח המתמשך, המחשבות המוזרות שרצות לכם בראש) ואתם בדרך להתייחדות עם הכיבוד, תחמיאו לגננת שהיה מקסים, כרגיל J
עד השנה הבאה...
